מדרש על שמואל א 16:2: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

(דף יא) אמר רבי יהודה מעשה באחד בארטבין שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי ומצאו קסדור אחד ונטל הימנו אלף זוז והא אמר ר״א (פסחים פ״א קדושין פ״א וע״ש מהרש״א) שלוחי מצוה אינן נזוקין היכא דשכיחא היזיקא שאני דכתיב (ש״א טז ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו׳:

ח אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִין, לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַּחֲזִירָתָן. רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר, כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּלַפֵּי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה: (שמות לד) "וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ", מְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא פָּרָתְךָ רוֹעָה בָּאֲפָר וְאֵין חַיָּה מַזִּיקָתָהּ. תַּרְנְגֹלָתְךָ מְנַקֶּרֶת בָּאַשְׁפָּה, וְאֵין חֻלְדָּה מַזִּיקָתָהּ, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל־וָחֹמֶר, וּמָה (מי) [אֵלּוּ] שֶׁדַּרְכָּן לִזּוֹק, אֵין נִזּוֹקִין, (מי) [בְּנֵי אָדָם] שֶׁאֵין דַּרְכָּן לִזּוֹק, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אֵין לִי אֶלָּא בַּהֲלִיכָה, בַּחֲזָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: (דברים טז) "וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ", מְלַמֵּד שֶׁתֵּלֵךְ וְתִמְצָא אֹהָלֶיךָ בְּשָׁלוֹם. וְכִי מֵאַחַר דַּאֲפִלּוּ בַּחֲזָרָה, בַּהֲלִיכָה לָמָּה לִי? אֶלָּא מִבָּעִי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אַמִי, דְּאָמַר רַבִּי אַמִי: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְקַע, עוֹלֶה לָרֶגֶל, שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע, אֵינוֹ עוֹלֶה לָרֶגֶל. אָמַר [רַב] רַבִּין בַּר (אבא) [רַב אַדָּא] אָמַר רַב: מִפְּנֵי מָה אֵין פֵּרוֹת גִּינוֹסָר בִּירוּשָׁלַיִם? שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹלֵי רְגָלִים אוֹמְרִים: אִלְמָלֵי לֹא עָלִינוּ אֶלָּא לֶאֱכֹל פֵּרוֹת גִּינוֹסָר [בִּירוּשָׁלַיִם], דַּיֵּנוּ, וְנִמְצֵאת עֲלִיָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אָמַר רַבִּי דּוֹסְתָּאִי בְּרַבִּי יַנַּאי: מִפְּנֵי מָה אֵין חַמֵּי טְבֶרְיָא בִּירוּשָׁלַיִם? כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹלֵי רְגָלִים אוֹמְרִים: אִלְמָלֵי לֹא עָלִינוּ אֶלָּא לִרְחֹץ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא, דַּיֵּנוּ, וְנִמְצֵאת עֲלִיָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. (עוֹד הִזְכִּירוּ בַּגְּמָרָא עִנְיָן אֱמוּנִי, רָאוּי לְכָתְבוֹ כָּאן, שֶׁלֹּא הִצְרִיכוּ לִבְדֹּק חָמֵץ בְּגַל הַנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי כֹּתֶל שֶׁנָּפַל, וְהַטַּעַם מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה,וְהִקְשׁוּ עַל זֶה) וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: "שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין"? אָמַר רַב (משרשיא) [אַשִׁי]: שֶׁמָּא תֹּאבַד לוֹ מַחַט, וְאַתִּי לְעִיּוּנֵי בַּתְרָהּ. וּכְהַאי גַּוְנָא, לָאו מִצְוָה הִיא? וְהָתַּנְיָא: הָאוֹמֵר: סֶלַע זֶה לִצְדָקָה, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיוּ בָּנַי, אוֹ כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר! דִּילְמָא, בָּתַר דְּבָדַק, אַתִּי לְעִיּוּנֵי בַּתְרָהּ וְכוּ'. וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין! הֵיכָא דִּשְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא, שַׁאנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (ש"א טז) "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: אֵיךְ אֵלֵךְ? וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי! וַיֹּאמֶר ה': עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ" וְגוֹ'. בָּעוּ מִינֵיהּ מֵרַב: הַנֵּי בֵּי רַב, דְּדַיְרֵי בְּבָאגָא, מַהוּ לְמֵיתִי קִדוּמָא וַחֲשׁוּכָא לְבֵי רַב? אָמַר לְהוּ: נֵיתוּ, עָלַי וְעַל צַוָּארִי! נֵיזִיל, מַאי? אָמַר לְהוּ: לָא יָדַעְנָא.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּאַרְטְבִין אֶחָד, שֶׁהָיָה בּוֹדֵק מְזֻזּוֹת בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי, וּמְצָאוֹ קַסְדּוֹר אֶחָד וְנָטַל הֵימֶנּוּ אֶלֶף זוּז. וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין? הֵיכָא (דשכיחא) [דִּקְבִיעָא] הֵיזֵקָא שַׁאנִי, דִּכְתִיב: (שמואל א ט״ז:ב׳) "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: אֵיךְ אֵלֵךְ, וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי"? וְגוֹ.